רש"י על בבא מציעא נ״ז א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא נ״ז א:ב׳
2 אָמַר רָבָא: אָמַר רַב חַסָּא, בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם אוֹ אֵין לָהֶן? אָמַר רַב נַחְמָן: הֲדַר אָמַר רַב חַסָּא, פָּשֵׁיט רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם. רַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַקַּרְקָעוֹת, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶן.
פירוש רש"י על בבא מציעא נ״ז א:ב׳
2 בעי ר' אמי אונאה - הא תנן לה במתניתין דאין להו לכל הנך דמתני':
3 ביטול מקח - יותר משתות:
4 יש להן או אין להם - מי אמרינן מאל תונו ויקרא כה הוא דאימעוט והא לאו בכלל אונאה הוא אלא מקח טעות הוא או דלמא כיון דלאו דבר שבמדה הוא ולא אטעייה בדיבוריה כשאר דין אונאה הוא:
5 ר' יונה ור' ירמיה - מילתא באפי נפשייהו אמרי ולאו אדרבי אמי קיימי אלא ר' ירמיה אקרקעות ורבי יונה אהקדשות אמרי משמיה דר' יוחנן אונאה אין להם ביטול מקח יש להן: